לאחר
השואה והשתלבותם ברחבי הארץ:
גורלם
של הקראים במזרח אירופה לאחר המלחמה הוא ככל הנראה התפזרות המונית ברחבי איטליה ,
צרפת וגרמניה וכמה מאות מהם שהיגרו אל מעבר האוקיינוס האטלנטי בעיקר לארצות הברית.
רוב אלה שנותרו במזרח אירופה מזוהים עם היהודים הרגילים אך מתכחשים לקשריהם עם
היהדות בגלל החשש מפני התנהגות עוינת מצד הסובבים אותם , וזאת בגלל אירועים חוזרים
ונשנים כגון נשיא הקהילה היהודית בוורשה ופיסיקאי חוקר באוניברסיטה , הושעה ממשרתו
בשל הבעת תמיכה במדינת ישראל במלחמת ששת הימים.
עם
הכרזת המדינה, עלו היהודים הקראים ממצרים, בשני גלים עיקריים:
![]() |
בית הכנסת הקראי ברמלה - "בית הכנסת על שם ענן הנשיא" (גוגל תמונות) |
הגל הראשון - רובם התיישבו ברמלה ליד מושב ישרש באוהלים ובמעברות, עד שהגיע נציג הסוכנות דאז, יצחק בן צבי, והמליץ על
הקמת
מושב מצליח ליד רמלה.
הגל
השני - העולים פוזרו בכל הארץ אך רובם התרכזו בעיקר ברמלה, אשדוד, ירושלים, קריית
גת, בית שמש, עכו, חיפה והקריות, יבנה, באר שבע, ועוד.
בני
הקהילה השתלבו בשירותים במסחר בתעשייה ובחרושת, ובעיקר בחקלאות ובבניין.
כיום
יושבים הקראים ברמלה, אשדוד, בתים ועוד...
מוצאם
של רוב בני העדה הקראית בישראל הוא מצרים.
קהילות
קראיות נוספות קיימות ברמלה – שם נמצא מבנה מרכז היהדות הקראית העולמית – כמו גם
באשדוד, אופקים, באר שבע, קריית גת, בת ים, ערד, ירושלים, מושב מצליח, בית עזרא
ורנן.
![]() |
בית הכנסת הקראי באשדוד - "כתר תורה" (גוגל תמונות) |
נסכם ונאמר
שהיהודים הקראים מעולם לא התכחשו באמת ליהודים חרף ניסיונותיהם להרחיק עדות בשל
הנסיבות הטרגיות של מלחמת העולם השנייה.